מנהל ומייסד התכנית
ירון אתר (נ. 1979), אמן רב תחומי ויוצר סרטים
הציג תערוכות יחיד בגלרית הקיבוץ (׳רוחות של מהמרים׳, 2014), גלריה חזי כהן (׳חובות׳, 2015), ובגלריה רו-ארט בתל אביב (׳נו ואקאנס׳, 2018, ׳הנוסעים של המושב האחורי׳, 2021). עבודותיו הוצגו בתערוכות קבוצתיות ופסטיבלי קולנוע בארץ ובעולם, בביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון תל-אביב, במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב (CCA), במוזיאון ישראל, במוזיאון הרצליה לאמנות, בפורום גבעון לאמנות, במוזיאון בת ים לאמנות (MoBY), בגלריה היט בברטיסלבה, בקונסטהלה האנובר בגרמניה, במרכז לאמנות עכשווית בברנו צכיה, בפסטיבל הסרטים 'Tampere' פינלנד, בפסטיבל הקולנוע ה-36 וה-42 בירושלים וב-'VAEFF', פסטיבל וידאו וקולנוע ניסיוני במרכז הקולנוע טרייבקה, ניו יורק. זוכה פרס קשת לפרויקט גמר מצטיין בבצלאל, מלגת קרן יהושוע רבינוביץ׳ ומלגת שהות אמן ברסידנסי של המרכז לאמנות עכשווית בערד. מרצה לאמנות בסמינר הקיבוצים, מרצה לצילום באונ׳ בן גוריון בין השנים 2020-2024, מנחה ואוצר תערוכת הבוגרים באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ירושלים (יחד עם אבי סבח ומיה אלרן) בשנת 2014. מייסד, מנהל ואוצר גלריה ׳דרום׳ יחד עם ערן נוה, טמיר ליכטנברג ופומיו סאקוראי בין השנים 2009-2011.
עדי דהן (נ. 1986), אוצרת ראשית - מוזיאון בת ים לאמנות (MoBY)
בטרם כניסתה לתפקיד האוצרת הראשית במוזיאון בת ים שימשה כאוצרת במחלקה לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב לאמנות. בוגרת תואר ראשון באמנות (BFA) בהצטיינות ומאסטר באמנות (MFA) מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. דהן החלה את דרכה המקצועית כאמנית, עבודותיה הפיסוליות עסקו ביחס בין האדם לחפצים מעשי ידיו ובגבולות של שימושיות החפץ האמנותי. הציגה בתערוכות קבוצתיות ביניהם במוזיאון הרצליה, סדנאות האמנים תל-אביב, הירקון 19. במקביל אצרה תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד, ועסקה בכתיבה על אמנות. החלה לעסוק באוצרות מוזיאלית תחילה כעוזרת אוצרת במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, ובהמשך במוזיאון תל אביב לאמנות. פרסמה טקסטים קטלוגיים בהוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון בר דוד והאקדמיה לאמנות בצלאל. הקימה והייתה עורכת שותפה של כתב העת 'קומפוסט', מגזין אמנות של מוזיאון תל אביב, ששפך אור על המוזיאון כמיכל חי המעכל לתוכו פעולות ותהליכים חברתיים רב-שכבתיים.
טל אנגלשטיין (נ. 1989), אמן מיצב ומיצג
בוגר תואר ראשון בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב (2015), ותכנית לחילופי סטודנטים במכון שיקגו לאמנות (ארה"ב, 2014). הציג תערוכות יחיד במרכז לאמנות עכשווית (2024), בגלרית המדרשה (2022) ביריד האמנות של דיסלדורף (גרמניה, 2019), גלריה פטיט (2019, Cité Internationale des Arts, פריז צרפת), Artist Unlimited (גרמניה, 2019). עבודותיו הוצגו במוזיאון תל אביב (2021), וילה בלוויל (2020, פריז, צרפת), מוזיאון אשדוד (הזוכים, 2019). אנגלשטיין הוא זוכה פרס אילנה אלוביק, קרן יוצרים עצמאיים (2019), Blooom Award (גרמניה 2019), פרס אמן צעיר (ישראל, 2018), מלגת שגרירות צרפת (ישראל, 2018), פרויקט החלומות של בירה מכבי (ישראל, 2017), קרן רבינוביץ (ישראל, 2016) ופרס אמריקה-ישראל (ישראל, 2015). השתתף בתכנית שהות אמן בבית הספר לפיסול ועיצוב שקוהגן (2018, ארה"ב) בוילה בלוויל (צרפת, 2020), ארטיסט אנלימיטד (גרמניה, 2019) ובסיטה (2019, צרפת).
נטעלי שלוסר (נ. 1979) ציירת ומסאית
סיימה תואר ראשון בבצלאל במחלקה לאמנות בהצטיינות ולימודי המשך ב-HISK שבאנטוורפן, בלגיה. תערוכות יחיד שלה הוצגו במוזיאון תל אביב (2008), בית האמנים בירושלים (2009), בגלריה זומר (2013) ובגלריה דביר (2022). פרסמה מספר מאמרים על ציור המבוססים על הסדנאות שהעבירה כמרצה במדרשה ובבצלאל. על עבודתה זכתה שלוסר בשנת 2007 בפרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר, בשנת 2009 בפרס אסנת מוזס לציור ובשנת 2022 בפרס עידוד היצירה.
תמר גטר (נ. 1953), אמנית וכותבת
פעילה משנות ה-1970, הצבות ציור, עבודות וידאו וכתיבה ספרותית ומקצועית.
גטר זכתה בשורה של פרסים ומלגות, בהם מלגת הצטיינות מאוניברסיטת תל אביב, פרסי מוזיאון תל אביב לאמן ישראלי צעיר, פרס שר המדע והאמנויות, פרס סנדברג לאמנות ישראלית, פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות ופרס דיזנגוף, לצד הכרה בינלאומית בדמות שהות אמן בפרנקפורט.
יצגה את ישראל בביאנלה לאמנות בונציה בשנת 1982, הציגה תערוכות סולו במוזיאון ישראל (1978, 2001), מוזיאון חיפה לאמנות (1999, 2004), מוזיאון תל אביב לאמנות (2010, 2023), משכן לאמנות עין חרוד (1994, 2003, 2019), וכן בגלריות דביר ובגבעון, Sagacho Exhibit Space בטוקיו יפן, The Chelsea Art Museum בניו יורק ובגלריה פישר בלוס אנגלס.
גטר למדה בשנים 1971–1972 במדרשה לאמנות עם רפי לביא, ובהמשך החלה להציג ולבסס את מעמדה כאמנית ישראלית צעירה. בשנות ה־70 יצרה את מחזור “תל חי”, שבו התעמתה עם מיתוס הגבורה הציוני באמצעות צבעוניות מונוכרומטית, חומרים לא שגרתיים ושילובי מדיה שונים. ביצירתה המאוחרת משנות ה־90 ואילך בולט המתח בין רציונליות לביטוי גרוטסקי, תוך פירוק מבנים אידיאליסטיים מהאמנות המערבית. גישתה הקולאז’ית והשימוש ברכיבים זרים מאפיינים גם אמנים שפעלו בסביבתה.
רונה יפמן, צלמת ואמנית בינלאומית
צלמת ואמנית בינלאומית עובדת בארץ ובחו״ל. יפמן היא בוגרת תואר שני מאוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק (2009), לימודי המשך בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב (2003), תואר ראשון במחלקה לצילום, וידאו ומדיה דיגיטלית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים (1999). ספר האמנית ראשון שלה "Let it Bleed" יצא לאור בהוצאה מוגבלת בארה"ב בשנת 2016 בהוצאת Little Big Man Books, CA.
יפמן הציגה בתערוכות יחיד בארץ ובעולם, ביניהם: במרכז לאמנות עכשווית, תל-אביב יפו, 2022, אוסלו קונסטפורנינג, נורווגיה, 2019, ס.י.ק פינלנד, 2015, מוזיאון חיפה לאמנות, 2019, פרטיסיפנט אינק, ניו יורק, 2010, גלריה דרק אלר, ניו יורק, 2011, המרכז לפיסול, ניו-יורק, 2012, גלריה זומר, תל-אביב ב-2006 ו-2012. תערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם כגון: מוזיאון תל-אביב לאמנות, 2010, מוזיאון קונסטהאלה וינה, המוזיאון היהודי, ניו-יורק, מוזיאון ווית'רספון, גרינסבורו צפון קרוליינה, מוזיאון לה-מאפ, פאריס ועוד. בין הפרסים שזכתה: מלגת אינגבורג בכמן לאמן צעיר, מיסודו של אנסלם קיפר, 2001, פרס ז'ראר לוי לצלם צעיר, מוזיאון ישראל, 2002, מלגת רימה הורט מאן, ניו יורק, 2009, פרס האמן הצעיר 2004, פרס עידוד היצירה מטעם משרד החינוך התרבות והספורט, 2007, פרס אפסון פוטו ארט לצילום, קלן, גרמניה, 2009 ועוד. משנת 2014 עד היום, היא מרצה ומנטורית בתוכנית לתואר שני באמנות באוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק. לימדה במכללת פרת, ברוקלין, בקמרה קלאב, ניו יורק ועוד. מ-2017 מרצה בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, בבית הספר לצילום וחברה מוסררה, ירושלים במכללת אורנים, מנחה בתוכנית לתואר שני באמנות באוניברסיטת חיפה.
גלעד רייך (נ. 1979), אוצר ראשי המחלקה לצילום מוזיאון ישראל
ד"ר גלעד רייך הוא אוצר המחלקה לצילום ע"ש נואל והרייט לוין באגף לאמנויות במוזיאון ישראל, ירושלים. בטרם כניסתו לתפקיד פעל רייך כאוצר עצמאי ואצר, בין השאר, פרויקטים במוזיאון הסטדליק באמסטרדם, גלריה אפקסארט בניו יורק, הביאנלה לאמנות עכשווית באיסטנבול. בין תערוכותיו המובילות שהוצגו בארץ: "של מי העבודה הזו?" – מתוך אוסף "הארץ" (2018); "קווי ראייה" (2020) ו-"שמיים משוחררים" (2015) במרכז האמנות ארטפורט, "מערבולת" – תערוכת יחיד של הצלם גסטון צבי איצקוביץ במוזיאון הרצליה (2019). רייך הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה ופילוסופיה מאוניברסיטת ת״א, תואר שני בלימודי תרבות מאוניברסיטת אמסטרדם ודוקטורט בחוג לתולדות האמנות מאוניברסיטת ת״א.
אורי דסאו (נ. 1979), אוצר וכותב
דסאו חי ועובד בבריסל ובגנט, הוא אוצר וכותב עצמאי. שיתף פעולה עם מוזיאונים כמו הנויה נציונלגלרי בברלין, S.M.A.K בגנט, מוזיאון לאמנות מודרנית במאלמו, שוודיה. בשנת 2024 הוא אצר את תערוכתה של ברלינדה דה ברוייקרה, "City of Refuge III", במנזר סן ג'ורג'ו מג'ורה כחלק מהמהדורה האחרונה של הביאנלה בוונציה.
ב-2024 אצר את התערוכה "Out of this World״ בלינקי פלרמו, רוברט גרוסוונור ולוק טוימנס ב-Museum Dhondt-Dhaenens. כתביו של דסאו מתפרסמים באופן קבוע במגזיני אמנות שונים כגון Art Review, Flash Art, Mousse Magazine, Metropolis M, ו-Glean. הוא עורך של ספרים וקטלוגים רבים היוצאים לאור בהוצאות ספרים כמו Hatje Cantz, König Books ו-MER.
לאורך השנים עבד כאוצר עם האמנים צבי גולדשטיין, גרגור שנידר, דאגלס גורדון, ריצ'רד פרינס, ברוס נאומן, אדם רבינוביץ, אלי פטל ואבנר בן גל.
בגיל 24 החל לפעול כאוצר, התערוכה הראשונה שאצר בגלריה דביר ״נחשו מי מת״ הוצגה ביולי 2003. בין היתר אצר תערוכות בביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון תל אביב לאמנות, הביאנלה לאמנות בהרצליה. בספטמבר 2014, ב-Neue Nationalgalerie, Berlin אצר יחד עם אודו קיטלמן, מנהל המוזיאון תערוכת יחיד למשה גרשוני, ״לא אבא לא אמא״.
ד״ר קרן גולדברג (נ. 1985), חוקרת ומבקרת אמנות עצמאית
מאמריה התפרסמו במגזין ערב רב ובמגזינים בינלאומיים לאמנות וחקר התרבות בינהם Frieze ,Art agenda, Art Review, ARTnews, Art Monthly. גולדברג היא בוגרת תואר שני בכתיבה ביקורתית מה-Royal College of Art, לונדון, ותואר ראשון בתכנית הרב תחומית באמנות ובפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. חוקרת אמנות פאראבידיונית בישראל ובפלסטין במהלך שני העשורים האחרונים. גולדברג מעבירה סדנאות בנושא כתיבה ביקורתית בבתי ספר לאמנות כגון בצלאל אקדמיה לאמנות ולעיצוב, ירושלים; שנקר, רמת גן; המדרשה לאמנות בבית ברל.
אורי ניר (נ. 1976), אמן, פסל ויוצר סרטים
בוגר לימודי תואר שני באמנות באוניברסיטת UCLA ותואר ראשון בבצלאל, ירושלים. הציג את המיצב - ׳חדר צחוק׳ פרויקט לחלל חוץ-מוסדי בשני חלקים. הציג תערוכות יחיד מוזיאון הרצליה, בביתן הלנה רובינשטיין במוזיאון תל אביב ובמשכן לאמנות עין חרוד. השתתף בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל, (Martin Gropius Bau (Berlin), Museo d’Arte Contemporanea di (Roma, גלריה Arturo Bandini, לוס אנג'לס, גלריה BWA SOKOL לאמנות עכשווית, נובי סונץ', פולין, מוזיאון טוטאל לאמנות עכשווית, סיאול, קוריאה הדרומית, Mains d'OEuvres, Lieu Commun, פריס, מוזיאון צ'לסי, ניו יורק, מרכז ווינזאבוד לאמנות, מוסקבה, מוזיאון ICA, פילדלפיה. ניר זכה בפרסים רבים, ביניהם: פרס לנדאו לאמנויות ומדעים, פרס משרד התרבות והספורט, מלגות מפעל הפיס, פרס האמן הצעיר, פרס Isracard. משנת 2008 מרצה בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים ובמדרשה לאמנות בבית ברל.
מרב קמל (נ. 1988), אמנית וציירת
בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל (B.F.A) ומכון כרם לחינוך הומניסטי. מאז 2012 עובדת בשיתוף פעולה עם חליל בלבין. עבודתם מתאפיינת בחומריות עשירה ובטכניקות מגוונות כגון פיסול בבד, חימר, עץ, רישום, תחריט ומיצב. קמל זוכת פרס אמן צעיר, פרס ביאטריס קולינר ממוזיאון ישראל, בוגרת תכנית ארטפורט ותכניות רזידנסי שונות, הציגה מספר תערוכות יחיד בארץ ובעולם, ביניהן במוזיאון ישראל, מוזיאון הרצליה לאמנות, גלריה PM בדיסלדורף, גלריה PRAM בפראג, גלריה עינגע וגלריה הקיבוץ בתל אביב. השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות, בין השאר במוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל, מוזיאון בת ים, יריד UNTITLED במיאמי, יריד ZONAMAKO במקסיקו, מוזיאון פילרה בדיסלדורף, מוזיאון בוכום בגרמניה, מרכז האמנות ברנו בצ'כיה, גלריה CIRCLE 1 בברלין ועוד.
כרם נאטור (נ. 1992), אמן וידאו
כרם נאטור יליד נצרת, בוגר התוכנית לתואר ראשון במחלקה לאמנויות המסך ותואר שני באמנויות של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים. מרצה בתחום וידאו ארט בבצלאל ואוניברסיטת חיפה. העבודות שלו הוצגו במוזיאונים שונים בארץ ובעולם, ביניהם מוזיאון תל אביב, מוזיאון ישראל, מוזיאון בוכום (גרמניה), מוזיאון ינקו דאדא, מוזיאון חיפה, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, ונערכו לו תערוכות יחיד בגלריה זומר (שוויץ), הגלריה לאמנות אום אל-פחם, גלריה רוזנפלד, CCA תל אביב-יפו, וגלריה הולו ספליט (קרואטיה). נאטור זכה בפרסים שונים בניהם פרס לאמן וידאו בראשית דרכו מטעם משרד התרבות לשנת 2019 ופרס קיפר מטעם קרן וולף לשנת 2020 .בשנת 2020 נבחר נאטור לרשימת 30under30 של מגזין פורבס.
אבי סבח (נ. 1977), צייר
עבודתו של סבח הוצגה באופן נרחב בישראל ובעולם. בין היתר הציג תערוכות יחיד במסגרת הביאנלה באסונסיון בפרגוואי ובביאנלה בקוריטיבה בברזיל. בנוסף הציג במוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון בת ים לאמנות, מוזיאון חיפה, מוזיאון ישראל, פורום גבעון לאמנות, גלריה גבעון, סדנאות האמנים תל אביב, גלריה רג'ינה רקס וגלריה זורצ'ר בניו יורק, טוקיו וונדר סייט, מגזין 4 באוסטריה, גלריה 39 בתל אביב ועוד.
זוכה פרס מוזס לציור (2009), פרס האמן הצעיר (2011), פרס שרת התרבות מטעם משרד התרבות (2018) ופרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר (2025).
בשנת 2004 סיים בהצטיינות תואר ראשון בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים ומאז 2006 מכהן באקדמיה כמרצה. סבח היה חלק מצוות המייסד והמנהל של גלריה ברבור בירושלים ובצוות מקימי מכינת בצלאל.
טלי בן-נון (נ. 1974), אוצרת עצמאית
אוצרת ראשית רשמים IX – נֶשֶׁל - הביאנלה הארצית התשיעית לרישום, המתקיימת בחסות ובהפקת בית האמנים ירושלים, 2025. עבודת האוצרות שלה מבוססת על תהליכי עבודה המשלבים מחקר מעמיק ודיאלוג מתמשך עם אמנים ואמניות. בוגרת החוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב; בוגרת התוכנית ללימודי תרבות, אוצרות וביקורת, קמרה אובסקורה. משנת 2004 אוצרת תערוכות ופרויקטים אמנותיים רבים, במוסדות ציבוריים ופרטיים, בחללים אלטרנטיביים ובמרחב הציבורי. ניהלה ואצרה שתי גלריות לאמנות עכשווית: גלריה ברוורמן (2004–2007) וגלריה 39 (2010–2012).
יונתן גירון (נ. 1979), אמן רב תחומי וצייר
בוגר בית הספר לתאטרון חזותי (SVT), הציג תערוכות יחיד בגלריה אלמסן ביפו (״גירון״, 2021), בגלריה סמל ברמת גן (״רטרוספקטיבה״, 2023), בחלל אלטרנטיבי בבית פנורמה בתל אביב ״(קוף חמר״, 2011) ותערוכת הומאז' לפסח סלבוסקי בגלריה 'החנות' בשנת 2011. עבודתיו הוצגו בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו״ל, בין היתר במרכז לאמנות עכשווית בתל-אביב (CCA), במוזיאון תל אביב (בפרויקט מיוחד עם ׳ונטילטור׳), פסטיבל המוזיקה Tectonics ובמרכז לאמנות דיגיטלית בחולון.
